מערכות סגורות וצלילה ספורטיבית הקמת הארגונים להכשרה בשימוש בניטרוקס בצלילה ספורטיבית בתחילת שנות ה- 09 פתחה את השוק לשימוש בגזים מועשרים בחמצן ובחמצן טהור בצלילה ספורטיבית וכן למערכות נשימה סגורות המחייבות שימוש בחמצן טהור או בגז מועשר בחמצן )ניטרוקס( להפעלתן. ההתפתחות הטכנולוגית והתפתחות תרבות הפנאי הובילה יצרני ציוד צלילה שונים לנסות ולייצר מערכות צלילה סגורות לשוק הצלילה האזרחי הספורטיבי והטכני. מסתבר שעד כה ובניגוד לציפיות, המערכות המוצלחות ביותר והנמכרות ביותר לא יוצרו ע"י יצרנים וותיקים עם ניסיון בייצור מערכות צבאיות ו/או ציוד צלילה אלה דווקא ע"י יצרנים חסרי ניסיון, בעיקר מדריכי צלילה עם רקע הנדסי. לא מעט יצרנים ניסו את כוחם בשוק זה ללא הצלחה, חברת Cochran חברה למיטב מהנדסי המערכות הסגורות תוך הבטחה שבשנת 09 ישיקו את המערכת שלהם אך ייצור המערכת הופסק בשלב האב טיפוס וכך גם חברת Oceanic השקיעה מיליוני דולרים בפיתוח מערכות שמעולם לא נמכרו. Bio Marine שיצרו בשנות ה 09 את ה CCR1000 ואת הגרסאות הצבאיות שלו ה Mk-15 ו,Mk-16 ניסתה את כוחה בייצור מערכות לשוק האזרחי עם ה, BMR500 כ 09 מערכות בלבד נמכרו בעולם. חברת AURA הציגה ב DEMA97 את ה CCR2000 מערכת מודולארית ורעיון שבו הצולל ירכוש רק את מעגל הנשימה כאשר גוף המערכת עם המיכלים והסופח ימתינו לו להשכרה במועדון באתרי נופש מרכזיים בעולם אך המערכת מעולם לא נמכרה בצורה מסחרית. אלו הם רק חלק קטן מהיצרנים והמערכות שלא הצליחו להגיע לבשלות ו/או לייצור סידרתי. ההצלחה הגדולה של המערכות הסגורות לשימוש בצלילה ספורטיבית וטכנית הגיעה בתחילת שנות ה 0999, כאשר עולם הצלילה הטכנית התפתח וצוללים טכנים רבים הבינו כי בכדי לבצע צלילות עמוקות וארוכות במיוחד בבטיחות יש צורך במערכות סגורות אלקטרוניות. על הביקוש המתהווה ענו מערכות כמו ה, Inspiration ה,Megalodon ה OPTIMA של Dive Rite ה, KISS ועוד. לקראת 0919 החלו ארגוני הצלילה הספורטיביים להתעניין במערכות סגורות לצלילות ללא דקומפרסיה, כיוון שמדובר על שוק גדול פי כמה מונים משוק הצלילה הטכנית, הסיטו יצרנים רבים את משאביהם מייצור מערכות לצלילה טכנית לייצור מערכות לצלילה ספורטיבית, מערכות המיועדות לעומק מרבי של 09 מטר ולזמני תחתית קצרים וכאלו שהנדסת האנוש שלהם צריכה להיות פשוטה וידידותית. בשורות הבאות נסקור חלק מהמערכות והיצרנים שהובילו את תחום המערכות הסגורות לצלילה ספורטיבית וטכנית ב 09 השנים האחרונות. 5-1
ה- Dräger Dolphin חמצן ומערכות סגורות Dräger Dolphin בשנת 1000 השיקה חברת Dräger מערכת חצי סגורה אקטיבית שיועדה לפלח השוק האזרחי - הדרגר אטלנטיס. המערכת שיצורה הסדרתי החל בשנת 1000 הוצעה למכירה ב $0099, מחיר שלא היה סביר לצולל הספורטיבי המצוי. שיתוף פעולה עם ענקית יצרני מחשבי הצלילה UWATEC האמריקאית ביוזמת המנכ"ל החדש שלה ברט גיליאן, הולידה בשנת 1001 מערכת משופרת, האטלנטיס 1. המחיר ירד ל, $0999 גיליאן בנה יחד עם ארגון הצלילה TDI מערך הדרכה מסודר שכלל 0 ימי הכשרה על המערכת במחיר של כ $009 ובתוך שנה וחצי נמכרו מעל 0999 מערכות. היצרן הגרמני שלא ידע להתמודד עם שוק גדול כל כך התקשה לספק אחריות וחלקי חילוף למערכות ובשנת 09 פרשה UWATEC מהשותפות. באותה שנה השיקה Dräger את הדגם החדש של המערכת הדרגר דולפין, דגם אשר כלל שיפורים קטנים במחיר של, $0999 $999 זול יותר מהאטלנטיס. השיווק בארה"ב הופקד בידי משווק המוצרים הרפואיים המקומי של דרגר אך זה נעדר את המוטיבציה של משווקים מתחום הצלילה. במקביל השיקה UWATEC ב DEMA98 מחשב חמצן אינטגראלי למערכות סגורות, המחשב כלל יחידה עם סנסור חמצן שמותקנת על צינור הנשימה של המערכת ומשדר בצורה אלחוטית את נתוני רמת החמצן למחשב צלילה ידני. בשנת 0999 השיקה Dräger מערכת חצי סגורה ספורטיבית חדשה ה Ray, Dräger מערכת שתוכננה לעבוד עם ניטרוקס ( 09% כאשר יש אופציה להסבה לשימוש ב 00%, 09% ניטרוקס ו 199% חמצן (, למערכת סופח קומפקטי המאפשר 09 דקות צלילה בלבד.בניגוד לאטלנטיס/דולפין עם המארז הקשיח שהכיל את הריאות המלאכותיות מאחור, ל Ray היה מארז רך מבד וריאות מלפנים. המערכת הקומפקטית הזאת תוכננה להיות הדבר הבא עם תג מחיר נמוך יותר אך מעולם לא הצליחה להימכר בכמות מסחרית כפי שתוכנן בעיקר בשל מגבלת זמן התחתית והעומק המרבי. תמונה 5.13 תמונה 41.5 ה Dräger Ray PRISM TOPAZ בשנת 1000,הקים Peter Ready מהנדס לשעבר בצי הבריטי, חברה בשם Carmellan שהתמקדה בפיתוח של מערכת חצי סגורה וייעוץ לחברה בריטית אחרת Prism Life Support System. Research לאחר שקיבל חוזה לייצור מערכת סגורה עבור חברת ( Cochran פרויקט שנכשל ) הוא ניסה גישה שונה לשוק הריברידרים ופתח חברה להכשרה ותמיכה בצוללי מחקר באיי קיימן, החברה סיפקה שירותי הדרכה והשכרה של מערכות כמו ה PRISM TOPAZ וכן של מערכת חדשה שפיתח ה וה Mk-16 Mk-15 Steam נוספת חברה הקים בהמשך מערכת סגורה אלקטרונית. Machine שמטרתה הייתה לפתח את ה PRISM TOPAZ ולמכור את המערכת עברה המערכות האלה לצי האמריקאי ולשוק האזרחי. ניתן למנות את בהצלחה בדיקות של הצי האמריקאי ובין יתרונותיה תצוגת לחץ חלקי חמצן האנלוגית שלא מצריכה מקור חשמל ומאמץ נשימה נמוך. Ready לא הצליח לשווק את המערכת בייצור מסחרי עד אשר בשנת 0990 הוקמה חברת, Hollis בנו של Bob Hollis הבעלים של חברת לתחום הצלילה הקים חברה שהתמקדה בייצור ציוד Oceanic PRISM TOPAZ ה הספורטיבית והחלה לשווק גרסה משופרת של ה מערכות נשימה סגורות התחיל עם Oceanic.PRISM2 הרומן של חברת תמונה 5.15 ה PRISM2 של Hollis בראשית שנות ה 09 אז השקיעה כ 0 מליון דולר במחקר ופיתוח, היא 5-0
יצרה שני אבי טיפוס של ה, Oceanic Phibian את ה CCS50 מערכת ניטרוקס לצולל הספורטיבי וה CCS100 מערכת מקצועית לצלילה עם דגמים לצלילה מסחרית, צלילה צבאית וצלילה טכנית. בשנת 00 הפסיקה Oceanic את פרויקט פיתוח הריברידרים שלה לאחר מלחמה משפטית ארוכה בנוגע לבעלות על פטנטים שיושמו במערכת. עם ההתעוררות המחודשת במערכות סגורות לצלילה טכנית וצלילה ספורטיבית בתחילת שנות ה 0999 נפוצו שמועות על כל ש Oceanic יחדשו את פרויקט ה Phibian אך לא ברור האם הם יסתפקו ב,PRISM2 יחדשו את פרויקט ה Phibian או ייצרו מערכת חדשה לחלוטין. באותו זמן חברה Cochran יצרנית מחשבי צלילה ומכשור תת ימי ל Peter Ready המהנדס הבריטי אשר פיתח ב 1009 מערכת חצי סגורה בשם,PRISM יחד הם תכננו מערכת סגורה אלקטרונית אולם לאחר 19 חודשים של עבודה משותפת דרכיהם נפרדו, Cochran ניסו להשלים את המערכת בסיוע של מהנדס מערכות סגורות אחר,. Jack Kellon הם הבטיחו להציג את המערכת בתערוכת DEMA98 אולם מאז לא חלה התקדמות. HALCYON מעטים מכירים את ההיסטוריה של יצרנית הציוד הטכני והריברידרים.Halcyon הכול התחיל מחברה בשם Brownie's Third Lung מדרום פלורידה זו ייצרה מערכת צלילה שכללה מדחס קטן הנישא על מצוף וממנו יצאו צינורות נשימה ארוכים לווסתים עבור צוללים. )"נרגילה"( החליט לייצר ריברידר ולצורך כך הזמין רוברט קארלמייקל הבעלים, קאלון היה מהנדס בעל שם עולמי בתכנון את ג'ק קאלון לסייע לו. מערכות סגורות הוא היה מעורב בין השאר כבר בשנות ה 19 בתכנון של ה FGT-3 של Dräger ובשנים 00-00 בתכנון ה SCR-4 של BMD מערכת שתוכננה כמערכת מילוט לצלילה מסחרית ושווקה ללא הצלחה לאחר מכן מערוכת כאלה יוצרו. 00 בשוק הצלילה הספורטיבית - PVR-BASC HALCYON "המקרר" תמונה 41.5 הקים קאלון חברה משלו בשם ) The Rebreather Company ( RBC ופיתח אב טיפוס של מערכת חצי סגורה בשם.Odyssey כשפיתוחה הופסק עקב בעיות כלכליות אליהן נקלע בשנת 00 התחיל לעבור עם Passive Variable קיצור של HALCYON PVR-BASC על ה.Brownie's, Respiratory-Minute-Volume Based Addition Semi Closed מערכת חצי סגורה פאסיבית עם יכולת פיצוי על עומק הצלילה. לאחר שנתיים קארלמייקל את שיתוף הפעולה עם קלון והמשיך לבנות את הפסיק המערכת בעצמו. המערכת עלתה $0999 והיא הוכחה כאחת המערכות )קבוצת חוקרי מערכות,WKPP ה הבטוחות ביותר לאחר שצוללי מפלורידה( ביצעו בעזרתה צלילות לזמן תחתית של 0.0 שעות בעומק ממוצע של 09 מטר כאשר הם צורכים גז בכמות ששווה ל 0 מיכלי אלומיניום 10 ליטר. של הצי DC55 ההלסיון הייתה למעשה גרסה מודרנית אזרחית ל הורכבה בהלסיון מערכת במקום מערכת מפוחים גליליים, הצרפתי, מפוחים מרובעים וההבדל העיקרי היה בכך שנפח המפוח הפנימי השתנה כתלות בעומק כך שבמים רדודים הוא ניקז יותר גז מהמערכת בכדי להפחית את הירידה ברמת החמצן. על מנת לבצע זאת כללה מכני מורכב שהגדיל את מימדיה בצורה ניכרת וזה היה המערכת מנגנון את הכינוי WKPP גם חסרונה הגדול שבגינו הצמידו לה צוללי ה HALCYON RB80 - תמונה 41.5 "המקרר". צוללים מה WKPP הקימו את ארגון הצלילה GUE ובמקביל הקימו חברה לייצור ציוד צלילה המיועד לצוללי מערות וצוללים טכנים, הם קראו לחברה.HALCYON צולל WKPP גרמני, Dr. Reinhard Buchaly שצלל עם המערכת של הלסיון והיה מודע למגבלת הגודל שלה החליט לייצר מערכת חדשה שתכלול את התכונות הבטיחותיות של מערכת חצי סגורה פסיבית )ביחס למערכות אלקטרוניות( אך תהיה קטנה בצורה ניכרת. 5-0
חמצן ומערכות סגורות בשנת 0999 הוא הגיע ל WKPP עם אב טיפוס של מערכת חצי סגורה פסיבית קטנה יותר שגודלה היה כשל מיכל 10 ליטר אלומיניום ( מכונה בארה"ב מיכל ) 99 הוא קרא למערכת ( RB80 ראשי התיבות של שמו והגודל של המערכת (. Buchaly הצליח להקטין את המערכת ע"י ביטול מנגנון פיצוי העומק ושימוש במפוחים גלילים, בנוסף הוא תכנון מערכת עם סופח גדול יותר שנתן זמן עבודה של בין 19 ל 10 שעות! ואפשר שימוש ברכיבים שונים שהיו קיימים בהלסיון המקורית. בעזרת מערכת זאת הצליחו ה WKPP לשבור שיאי עולם בצלילות מחקר במערות עם זמני תחתית של 1-10 שעות לעומק ממוצע של 09 מטר. במקביל הקים Buchaly קבוצת חוקרי מערות בשם,EKPP הקבוצה חקרה באירופה ובעיקר בצרפת מערות שהגישה אליהן הייתה מוגבלת ומורכבת ולכן הוא נאלץ לבצע את הצלילות עם צוות תמיכה מצומצם, הפתרון שלו היה שימוש ב RB80 כפול בכדי לייצר יתירות במקרה של תקלה במהלך הצלילה. שיא נוסף ששברה הRB80 הוא במספר ההעתקים, הצלחתה בביצוע צלילות אקסטרים בצד התעקשות היצרן לביצוע ההכשרה עליה דרך ארגון מסמיך יחיד (GUE) ופשטות המבנה המכאני שלה הובילו חברות אירופאיות לייצר העתקים למערכת, חלקם מדויקים וחלקם גרסאות דומות ואף משופרות. בין ההעתקים הקיימים היום, AH-1,RON, NT1,Hyperion,EDO וNT2, SATORI,Trespresidentes ועוד. ג'ק קאלון שהמציא את הריברידר הראשון של הלסיון המשיך לתכנן ולייצר מערכות עבור יצרנים אחרים, אחת מהם ה K2 הייתה עוד מערכת ממשפחת המערכות החצי סגורות הפסיביות וכמו המערכת הראשונה של הלסיון כללה מנגנון מכני המשנה את יחס ניקוז הגזים ממעגל הנשימה בהתאם לעומק. קאלון הצליח להקטין את המערכת לשליש מגודלה של ההלסיון ואף להוזיל את עלותה ביחס דומה, מנגנון פיצוי העומק המכאני הייחודי של המערכת מסקרן עד היום צוללי ריברידרים רבים אולם המערכת מעולם לא הגיעה לייצור סידרתי. 5-0
CIS LUNAR 2 משנת 1090 ועד שנת 1000 פיתח מהנדס בשם ביל סטון, )צולל מערות הרפתקן( סדרה של מערכות סגורות שונות לביצוע צלילות מערה ארוכות ועמוקות במקסיקו, צלילות שלביצוען נדרשו מעל 09 מיכלי צלילה, בחברה שהקים Cis- Lunar הוא פיתח בשנת 90 את ה Mk-1 Cis-Lunar בעזרתה ביצע סטון צלילה בת 00 שעות רצופות. בהמשך הם פיתחו את ה Mk-2 Mk-3, וה Mk-4 כשהרעיון המרכזי מאחורי מערכות אלו היה בתשובה לצורך בזמני תחתית ארוכים וביתירות כיוון שהן תוכננו להוביל צולל אל עומק המערות למקומות בהן לא ביקר אדם מעולם. ה Mk-4 שקלה כ 09 ק"ג והייתה בעצם שני ריברידרים באריזה אחת, בעייתה המרכזית הייתה כמובן הגודל והגרר שהיא מייצרת בצלילה. אנשים שראו את המערכת אמרו שזה נראה כמו לצלול עם חיפושית פולקסווגן על הגב. סדרה של אירועי מוות הצלילה עם המערכת הובילו לביקורת על שיטת חשיבתו של סטון וזה החל לייצר את המערכת הבאה שלו, ה Mk-5 Cis-Lunar.מערכת זו הייתה קטנה יותר, שקלה רק 09 ק"ג, עלתה $10,999 והיא נחשבת עד היום לאחת המערכות הסגורות הטובות ביותר שיוצרו אי פעם. מחירה הגבוה ונפילת הבורסה בתחילת שנות ה 0999 הובילו את סטון לפשיטת רגל והפסקת ייצור ריברידרים. איור 41.5 Cis-Lunar של Mk5 בשנת 0990 חבר סטון ליצרן ציוד הצלילה הסקנדינבי POSEIDON ויחדיו הם יצרו את ה Mk-6 Discovery המערכת הסגורה האלקטרונית הראשונה לצלילה ספורטיבית. המערכת הושקה ב 0999 ונחשבה לפורצת דרך בתחום המערכות הסגורות האלקטרוניות.צוות המהנדסים המנוסה של סטון עיצב לא מעט מאפיינים ייחודיים במטרה להפוך אותה לידידותית למשתמש ובטוחה לצולל הספורטיבי. בעוד שאר המערכות האלקטרוניות עד אז כללו מנגנוני בקרה לוגית "הרוב קובע" שבהם מתבצע מעקב אחר נתונים מ 0 חיישני חמצן והשוואת הנתונים של השלושה בכדי לבדוק את אמינות החיישנים לפני שימוש בנתון החמצן, מנגנון הבקרה של ה Discovery MK1 כולל 0 חיישני חמצן בלבד ועובד בצורה שונה. בזמן שהוא משתמש בנתון של חיישן אחד הוא בודק את החיישן השני ע"י הזרמת חמצן ואוויר אל החיישן והשוואת הקריאות ביחס לגז שהוזרם אליו. המנגנון בודק את החיישנים לסירוגין כל 0 שניות. חידוש נוסף במערכת היא פיית נשימה משולבת עם BOV ו ADV ביחידה אחת הכוללת גם מערכת ניטור מצב פיה )האם הפיה במצב תמונה - 5.19 Discovery Mk-6 OC או.)CC ב Discovery נעשה שימוש ברעיונות שונים שנוסו בהצלחה בעבר כמו מארז חומר סופח מוכן מראש, HUD עם רטט ומערכת התראה על גב המכשיר המיועדת להשגת תשומת לב של שאר הצוללים בקבוצה. 5-0
חמצן ומערכות סגורות INSPIRATION למרות שבעולם פעלו חברות גדולות מאוד עם ניסיון של עשרות ואף מאות שנים בייצור מערכות סגורות )חלקן במימון עצמי וחלקן במימון של מדינות או חברות מסחריות / ממשלתיות( ההצלחה הגדולה בתחום השיווק המסחרי של מערכת סגורה לתחום הצלילה הספורטיבי הגיע דווקא ממקום לא צפוי. אדם פרטי מבריטניה בשם דיויד תומפסון, מדריך טרימיקס של IANTD אשר כמו ביל סטון ביצע צלילות עמוקות הדורשות שימוש במספר רב של מיכלים. בעוד שסטון ביצע צלילות מערה בהן ניתן להניח את המיכלים בדרך פנימה ולאסוף אותם ביציאה, תומפסון היה צולל ספינות טרופות בים הפתוח והוא הבין שאם הוא לא רוצה לסחוב עימו לכל צלילה עמוקה 0-1 מיכלי צלילה הוא צריך להשתמש במערכת סגורה. תומפסון שניכן גם בחוש טכני החליט לבנות לעצמו מערכת במימון עצמי במקום לרכוש מערכת מאילו שכבר היו קיימות בשוק באותם ימים. הוא התחיל בפרויקט ה בשנת 1000 ובחלוף שנתיים הבין שעקרון הפעולה של מערכת סגורה אלקטרונית אומנם פשוט אבל לבנות מערכת כזאת בעצמך הוא עניין לא כל כך פשוט. כשהעביר קורס טרימיקס למרטין פרקר, מנכ"ל A.P. VALVE יצרנית ציוד צלילה בריטית הציג בפניו את המערכת שהוא בונה, זמן קצר לאחר מכן לקחה A.P. VALVE על עצמה את הפרויקט ולאחר שלוש וחצי שנים החלה בייצור סדרתי. A.P. VALVE למדו מהניסיון של הדרגר דולפין כי בכדי שמערכת תימכר בשוק הצלילה הספורטיבי/טכני נדרשת תמיכה לה של ארגוני הצלילה וה INSPIRATION הייתה המערכת הסגורה האלקטרונית הראשונה שהופק עבורה מערך הדרכה מסודר בשיתוף ארגוני הצלילה הטכנית הגדולים. עם הדחיפה של ארגוני הצלילה ומדריכי הצלילה נמכרו בעולם אלפי מערכות ומשנכנס לשוק האירופאי תקן האיכות Inspiration שנדרש לכל מוצר המשווק באירופה, היתה ה )CE( למערכת הסגורה הראשונה לעמוד בו, עובדה שאפשרה למכור אותה באירופה בצורה מוסדרת. עם מערך שיווק בינלאומי הנתמך ע"י חנויות, ארגוני ומדריכי צלילה הפכה ה Inspiration למערכת הנמכרת ביותר בעולם 1 ה Inspiration נבדקה ע"י היצרן לעבודה עד לעומק של 119 מטר. משקלה 00 ק"ג, היא כוללת 0 מיכלי 0 ליטר - מיכל חמצן ומיכל מדלל וסופח המאפשר 0 שעות פעולה. המערכת כוללת תצוגה כפולה, עם השנים עברה שדרוגים שונים ונוספו לה BOV, ADV ועוד. כיום המערכת נמכרת תחת מותג עצמאי Ambient Pressure )A.P. DIVING( Diving ונקראת, Inspiration Classic דגם משופר עם מערכת בקרה מתקדמת יותר בעלת תצוגה ראשית כפולה משופרת הכוללת מחשב צלילה, תצוגה משנית )HUD( כפולה וחיישן אורך חיי סופח הפועל על עיקרון של מדידת טמפ' החומר הסופח לאורך הקניסטר נקרא.Inspiration Vision דגם נוסף של תמונה - 5.20 Inspiration A.P. DIVING המערכת, ה,Evolution קטן בשליש מה,Inspiration שוקל 0 ק"ג פחות, הוא בעל סופח קטן יותר בעל זמן עבודה של שעתיים ושני מיכלי 0 ליטר. דגם נוסף, ה + Evolution, משלב בין שני המערכות ע"י שימוש בקניסטר סופח בן 0 שעות פעולה. 5-1
VR TECHNOLOGY קווין גור שהיה מעורב בפיתוח מערכת הבקרה של ה Mk-4 של ביל סטון, עבד בסוף שנות ה 99 בחברה שיצרה יחידת בקרה משודרגת למערכות הסגורות של הצי האמריקאי ה Mk-15 כמהנדס מחשוב ובקרה, מטרת החברה הייתה לנסות ולייצר מערכת דומה עבור השוק האזרחי, צוללי מחקר וצוללים טכנים. קווין הצולל הפך לצולל הניסוי של המערכות ולמרות שהניסויים לא צלחו במיוחד הוא התאהב במערכות הנשימה הסגורות. אהבתו למערכות סגורות הובילה אותו להיכנס לתחום הצלילה הטכנית ולצלול עם מערכות שונות ובניהן האטלנטיס של Dräger ה, Inspiration ומערכות צבאיות שונות. בין השאר הקים קווין את השלוחה הבריטית של IANTD ובמקביל את חברת Delta P בה תכנן וייצר מחשבי צלילה לביצוע צלילות דקומפרסיה בשימוש עם טרימיקס. סדרת המחשבים שלו מחשבי ה VR היו מוצלחים מאוד ונחשבים היום למחשבי הטרימיקס המוצלחים והנמכרים בעולם. עם ההצלחה הרבה בתחום מחשבי הטרימיקס ופרויקט גדול לביצוע צלילות רוויה על שבר הספינה של הבריטניק בשנת 0990, החליט קווין גור להפסיק לעסוק בתחום הדרכת הצלילה ולהתמקד בייצור מערכת סגורה שתתן מענה לחסרונות שהוא מצא במערכות בהן השתמש עד כה ובמקביל תכיל את כל היתרונות של המערכות שהכיר. המימון לפרויקט צלילת הרוויה לבריטניק לא הגיע וגם המערכות לא הגיעו לבשלות הנדרשת. חברי המשלחת של הפרוייקט אשר לא יצא לפועל חברו לקווין בתור צוללי ניסוי וסייעו לו תמונה 5.21 ה Ouroboros שמכונה ע"י המשתמשים "בוריס" רבות להגיע לגרסה הסופית. בשנת 0990 לאחר שש שנות פיתוח וארבע גרסאות שנכשלו בבדיקות, ייוצר ה, Ouroboros מערכת סגורה אלקטרונית בעלת מחשב עם פנל תצוגה ראשי דרכו מפעילים ועוקבים אחר המערכת, HUD ותצוגה משנית המציגה את קריאות 0 חיישני החמצן. המערכת תוכננה כך שגם מקרה כשל באחת או כל התצוגות האלקטרוניות ניתן יהיה להמשיך ולצלול עימה תוך שמירה על רמת החמצן. היא כוללת גם תצוגה בגב המערכת המיועדת עבור שאר חברי קבוצת הצלילה. ה Ouroboros נחשבת היום למערכת הספורטיבית הטובה ביותר בשוק, היא מיוצרת לפי מפרט צבאי, מיועדת לצלילות עמוקות מ 199 מטרים בלתנאים קשים ומאתגרים ומחירה בהתאם, כ 19,099 ליש"ט. קווין גור הבין שה Ouroboros היא מערכת המתאימה רק לצוללים המבצעים צלילות אקסטרים עמוקות מאוד והחליט לייצר מערכת פשוטה וזולה יותר ( כ 1999 ליש"ט (, מערכת שיועדה לביצוע צלילות טכנית של עד כ 199 מטרים. בשנת 0990, השיקו VR TECHNOLOGY מערכת חדשה, ה Sentinel ובשנת 0990 הושקה ה Expedition,Sentinel גרסה משופרת שלה שניתן למצוא בה תכונות שקיימות ב, Ouroboros בין השיפורים הבולטים, סיבים אופטיים המעבירים את כלל הנתונים והחיוויים השונים בין המשדרים/חיישנים למחשב ולתצוגות ובנוסף רכיב חדשני וייחודי חיישן.CO 2 תמונה 5.22 ה Sentinel Expedition בתערוכת DEMA2010 בלאס-ווגאס הציגו VR TECHNOLOGY אב טיפוס של עוד מערכת חדשה וחדשנית לצולל הספורטיבי, מערכת היברידית המיועדת לצלילות ניטרוקס של עד 09 מטר. המערכת אינה מערכת סגורה ואינה מערכת חצי סגורה כי אם שילוב בין השתיים, היא כוללת חיישני לחץ הבודקים אם נפח הגז במעגל הנשימה מספיק לנשימה, במידה ולא המערכת תוסיף ניטרוקס למעגל הנשימה, במידה והלחץ יהיה גדול מידי, המערכת תנקז גז ממעגל הנשימה. 5-0
חמצן ומערכות סגורות 5-9
מבנה הקניסטר מבנה הקניסטר קובע את מסלול זרימת הגז דרך הסופח ואת יעילות הספיחה. קיימים חמישה מבנים שונים של קניסטרים, כאשר כל אחד מהם נבחר לשימוש במערכת הסגורה בהתאם לשיקולים שונים ובהם: גודל, מיקום פיזי, מיקום במעגל הנשימה, שיטת עבודת המערכת, היבטים של מאמץ נשימה ועוד. איור 0.00 מתאר את זרימת הגז דרך כל אחד מהמבנים : זרימת מטוטלת ( Flow.) Pendulum זרימה צירית ( Flow ) Axial זרימה על ציר משותף ( Flow.) Co- Axial זרימה טבעתית צירית ( Flow.) Annular Axial זרימה צידית-רדיאלית ( Flow.) Radial.1.0.0.0.0 זרימת מטוטלת מבנה זה הינו הייחודי מבין החמישה ונעשה בו שימוש במערכות החמצן הראשונות שהומצאו. במבנה זה אין זרימה בכיוון אחד. האוויר זורם אל קניסטר המטוטלת, יוצא מהקניסטר אל הריאה המלאכותית ובשאיפה חוזר חזרה דרך הקניסטר אל הצולל. )ראה בפרק 1 ריברידר מטוטלת(. זרימה צירית בקניסטר זה האוויר זורם מצד אחד של הסופח אל הצד השני על ציר גליל הקניסטר. זרימה על ציר משותף בניגוד לקניסטר הצירי בו האוויר זורם מצד אחד לשני, לקניסטר הזה חלל גלילי לכל אורכו, האוויר נכנס מצד אחד יוצא מהצד השני כמו בקניסטר הצירי אולם זרימתו מופנית חזרה דרך החלל הגלילי שבמרכז הקניסטר. זרימה טבעתית צירית קניסטר זה שונה במבנה הכללי שלו מהקניסטר צירי בכך שהוא רחב ושטוח, ובעל חלל גלילי לאורכו. בניגוד לזרימה על ציר משותף, הזרימה כאן היא מצד לצד. זרימה רדיאלית קניסטר זה שונה ממשפחת הקניסטרים הצירים המוזכרים לעיל. בקניסטר הרדיאלי האוויר זורם מהמרכז החוצה, האוויר נכנס דרך פתח גלילי שחוצה את ציר הקניסטר, וזורם דרך מעברים בגליל זה הצידה דרך הסופח איור 5.37 זרימה דרך דגמים שונים של קניסטרים 5-0
חמצן ומערכות סגורות 5 זרימת ומשך שהיית הגז בסופח ככלל, יהיה זה נכון לומר שמשך זמן פעולת המערכת הסגורה מוכתב על ידי אורך חיי הסופח. אספקת גז נשימה למערכת בצלילה נחשבת כיום "אין סופית" מכיוון שבשימוש במנגנוני חיבור מהיר ניתן להחליף את מיכלי התערובת המזינים אותה במהלך הצלילה. בניגוד לגז את הסופח ניתן להחליף רק מחוץ למים ולאור עובדה זו חשוב להכיר את הגורמים המשפיעים על יעילותו ואורך חייו. תהליך ספיחת ה CO 2 מתחיל מיד עם המפגש של גז הנשימה עם החומר הסופח סודה ליים. לקצב התגובה )ריאקציה( של הסודה ליים ולכמות ה CO 2 השפעה על משך הפעולה היעיל של הסופח וכך גם לקצב זרימת הגז ולמשך חשיפתו של הגז בקניסטר למגע עמו. הגז שפולט הצולל בנשיפה מגיע אל מארז הסופח, איור - 41.5 איזור הריאקציה נע לאורך הסופח הסודה ליים בנקודת הכניסה של הגז מגיב ל CO 2 וסופח אותו, האזור ה"פעיל" בו מתרחש התהליך נקרא איזור הריאקציה )ירוק( גז נשימה מסונן מ CO 2 ממשיך לזרום דרך הסופח ועובר דרך שכבה נוספת של סודה ליים אשר אינה מגיבה אליו, זאת כאמור, בשל רמת ה CO 2 הנמוכה בו. )כחול( בכל מחזור נשימה מתקדם איזור הריאקציה קדימה כשהוא מותיר מאחוריו איזור של סופח משומש - גיר, אשר לא מגיב ל CO 2 )כתום(. קצב התקדמות איזור הריאקציה לאורך מארז הסופח וגודלו של האזור יקבעו את משך הפעולה האפקטיבי של הסופח. ניתן להאריך את משך הפעולה האפקטיבי ע"י הקטנת איזור הריאקציה ותוך שימוש בסודה ליים בעל קצב ריאקציה גבוה. שיטה נוספת הינה להפחית את קצב זרימת הגז דרך הסופח, אם קצב זרימת הגז יופחת, משך הזמן בו ישהה הגז במגע עם הסופח יתארך. מכיוון שגודל איזור הריאקציה נקבע ע"י הזמן שלוקח ל CO 2 להגיב לסופח, זרימת גז נמוכה תקטין את איזור הריאקציה. את קצב זרימת הגז ניתן להפחית ע"י שמירה על קצב נשימה איטי וסדיר. ע"י שימוש בשתי ריאות נשימה מלאכותיות ניתן לשמור על קצב הזרימה והשהייה של הגז בסופח שכן בעזרת שתי ריאות, אחת ריאת נשיפה שממוקמת במעגל הזרימה לפני הסופח ושנייה ריאת נשימה שממוקמת אחרי הסופח ניתן להגדיל את נפח הגז במעגל הנשימה במערכת וכך להשהות את הגז במעגל הנשימה "בהמתנה" בין מחזורי הנשימה של הצולל. - איור 41.5 גודל איזור הריאקציה והשפעתו על זמן פעולת הסופח 5-19
נקודת הפריצה נקודת הפריצה של הסופח הינה הנקודה אשר ממנה יכולת הסופח לסנן את ה CO 2 מתדרדרת באופן לא צפוי. הצי אטמ' )ביחס למדידה על פני הים( ביציאה CO 2 של 9.990 האמריקאי קבע את הנקודה הקריטית בלחץ חלקי מהסופח. CO 2 יעילה לאורך זמן אולם מרגע שלחצו ניסויי מעבדה מאוישים וממוכשרים הראו כי הסופח שומר על רמת סינון ולמרות שזו עדיין רמת סינון בטוחה לנשימה, החלקי של ה CO 2 מגיע ל 9.990 אטמ' )ביחס למדידה על פני הים( תתדרדר יכולת הסינון של הסופח לערכים שאינם בטוחים לנשימה בצורה מהירה מאוד. איור 4155 בגרף ניתן לראות תוצאות של שישה ניסויים שנערכו לסופחים, רמת השונות של יכולת הסינון של הסופח מרגע שהגיע ל 514% משתנה ברמה של עד 5-. שעות 1 ע"פ הסטנדרט שמקורו בצי האמריקאי והנהוג היום לקביעת משך הפעולה של סופחים, מודדים את רמת ה CO 2 ביציאה מהסופח בפעולה לאורך זמן כאשר מכשור הבדיקה מדמה נשימה בקצב של 09 ליטר בדקה וייצור CO 2 בקצב של 1.00 ליטר בדקה ליטר בדקה, בדיקות אלו נעשות בטמפרטורות שונות ולעומקים שונים, שני גורמים שגם הם משפיעים על יעילות הסופח ונדון בהם בהמשך. הזמן שעובר מתחילת הצלילה ועד שכמות החומר הפעיל בסופח תגיע לנקודת הפריצה )Breakthrough( הינו זמן פעולת הסופח המומלץ ע"י היצרן. 5-11
טמפ' אוויר הנשימה חמצן ומערכות סגורות טמפרטורה שניים מהתוצרים של הריאקציה הכימית בסופח מקנים למערכת הסגורה יתרונות בהשוואה למערכות פתוחות. העירור הכימי של החומר הסופח בחשיפה ל- CO 2 גורם לעלייה בחומו ולהיווצרות לחות, לכן בניגוד למערכת פתוחה בה הצולל נושם גז יבש וקר, במערכת סגורה נושם הצולל גז חם ולח. הגרף הבא מתאר את השפעת טמפ' המים בצלילה על טמפ' האוויר אותו נושם הצולל תוך השוואה בין מערכת סגורה למערכת פתוחה. 50ºC טמפ' נשימה במערכות נשימה ביחס לטמפ' המים 40ºC 30ºC מערכת סגורה 20ºC 10ºC מערכת פתוחה 0ºC 4ºC 6ºC 8ºC 10ºC 12ºC 14ºC 16ºC 18ºC 20ºC 22ºC 24ºC 26ºC 28ºC 30ºC -10ºC טמפרטורת המים ( )ºC -20ºC איור.415 גרף השוואת טמפ' הנשימה בין מערכת סגורה לפתוחה ביחס לטמפ' המים בנוסף להשפעת הטמפרטורה על נוחות הנשימה של הצולל, לטמפרטורת הסופח השפעה גדולה על אורך חייו. ככל שטמפרטורת המים נמוכה יותר קטן אורך החיים של הסופח. זאת הסיבה שיצרני המערכות מסייגים את אורך חיי הסופח בטמפרטורת המים. מספר יצרני מערכות סגורות הוסיפו למערכות גששי טמפרטורה לאורך קניסטר הסופח, תפקידם לעקוב אחר הטמפ' במורד זרימת גז הנשימה בסופח ולפיו לזהות את איזור הריאקציה החם יותר וקצב התקדמותו, מערכת חיווי טמפ' זו אינה מודדת את רמת ה CO 2 במעגל הנשימה אולם מעקב אחר ירידת הטמפ' במורד זרימת הגז מחווה על סופח משומש שלא מסנן.CO 2 גששים אלו הם כלי נוסף למעקב אחר אורך החיים של הסופח ביחס לטמפ' אולם חשוב להזכיר שוב כי הם אינם משמשים ואינם יכולים לשמש לחיווי רמות ה CO 2 במעגל הנשימה. 5-10
עומק ככל שמעמיקים צפיפות הגז במעגל הנשימה עולה, במקביל, כמות ה CO 2 אינה משתנה ביחס לעומק )אלה ביחס לקצב החמצון המטבולי( ולכן עולה ההתנגדות לפעפוע )דיפוזיה( של ה CO 2 דרך שאר מולקולות הגז בסופח. תופעה זו מכונה "מחסום הדיפוזיה" והיא גורמת לירידה בביצועי הסופח ככל שמעמיקים. צפיפות הגז בהעמקה מייצרת "התנגדות נשימה" או יותר נכון "מאמץ נשימה" וכפועל יוצא ממנו מייצר הגוף יותר.CO 2 הצולל נדרש להתחשב בתופעה זו כחלק מתכנון צלילת עומק ובכדי לצמצם אותה יש לעשות שימוש בחומר סופח חדש וכן לבחור גז נשימה פחות צפוף ע"י הגדלת אחוזי ההליום בתערובת הנשימה. איור 5.42 השפעת עליית הלחץ הסביבתי עלמאמץ הנשימה 5-10
חמצן ומערכות סגורות 5-10
41.15 יחידת בקרת החמצן האלקטרונית ההבדל בין מערכות נשימה סגורות לפתוחות )העדר בועות( נובע מהעובדה כי הגז שפולט הצולל בתהליך הנשימה ממוחזר לאחר שהוא עובר סינון של CO 2 והשלמה של O. 2 הרכב גז נשימה אופטימאלי נשמר במערכת הסגורה האלקטרונית באמצעות יחידת בקרת חמצן אלקטרונית השומרת על לחץ חלקי חמצן קבוע )בניגוד למערכות נשימה פתוחות בהן נשמר אחוז חמצן קבוע (. לחצו החלקי של הגז הוא פונקציה של אחוז הגז בתערובת כפול הלחץ הסביבתי. ככל שהצולל מעמיק, כך עולה הלחץ הסביבתי ועמו גם לחצו החלקי של החמצן בתערובת הנשימה. מבחינה פיזיקאלית הכול עובד מצוין אולם מבחינה פיזיולוגית עלולה להיווצר בעיה, כאשר הלחץ חלקי חמצן יעלה מעבר לרמה מסוימת )למשל po 2 של 1.0 אטמ'( תעלה גם סכנת החשיפה להרעלת חמצן. מאידך, אם נפחית את כמות החמצן בתערובת הנשימה, נעלה את אחוז הגזים האינרטיים בתערובת )חנקן או הליום( וגזים אינרטיים אלו הם הגורם לתופעת הדקומפרסיה. ייתרונה של מערכת נשימה סגורה הוא ביכולתה לשמור על רמת חמצן אופטימאלית קבועה בתערובת הנשימה לאורך הצלילה והפחתת לחצם החלקי של הגזים האינרטיים בה. כך מפחית השימוש במערכת את סיכון החשיפה למחלת הדקומפרסיה ו/או מאריך את זמני התחתית המותרים. על שמירת לחץ חלקי חמצן קבוע אחראית יחידת בקרת חמצן המאפשרת ערבול גז דינמי במהלך כל הצלילה. תכונה זו אמנם מקנה למערכת הסגורה האלקטרונית את יתרונה הגדול ע"פ מערכות אחרות אולם יתרון זה מגיע עם תג מחיר, תקלה במערכת בקרת החמצן האלקטרונית עלולה להיות מסוכנת ביותר ואמינותה של מערכת בקרת החמצן קריטית. כל תקלה שתאפשר ל po 2 לחרוג מעל לערכים הבטוחים עלולה להוביל להרעלת חמצן וזו בתורה עשויה להוביל לטביעה. תקלה שתאפשר ל po 2 לחרוג מתחת לערכים הבטוחים עלולה להוביל לחוסר חמצן ומכאן הדרך לאיבוד הכרה וטביעה, קצרה גם היא. על הבקרה האלקטרונית אחראית "יחידת בקרה בחוג סגור" זו כוללת שני רכיבים עיקריים, מעבד שתפקידו לייצר ולשמור על פרמטר שנקבע מראש לגבי משתנה מסוים וחיישן. המעבד מקבל מהחיישן המורכב בנקודת קצה מידע על המשתנה משווה נתון זה לפרמטר שנקבע מראש וכאשר "מתגלה" אי התאמה, שולח פקודות חשמליות המפעילות רכיבים )ברזים, שסתומים, בוכנות ועוד( שונים במטרה לגרום למערכת לייצר את הנתון הרצוי. מעבדים: במידה ומחשב צלילה מתקלקל במהלך צלילה במערכת פתוחה ניתן לבצע עלייה מבוקרת תוך שימוש בטבלאות ו/או על פי המחשב של בן הזוג, במערכות סגורות תקלה במחשב עלולה להיות פטאלית. מאחר והמעבד הוא רכיב אלקטרוני העלול להתקלקל מצויידות רוב המערכות הסגורות במעבד כפול ולפעמים שלושה מעבדים לשם יצירת יתירות. כל מעבד מותקן באריזה נפרדת אטומה למים וכולל מקור מתח נפרד )גם הוא בתא אטום לכניסת מים(. בגרסת הבקרה הפשוטה ביותר, תפקיד הבקרים הוא לשמור על - po 2 SET POINT לחץ חלקי חמצן במערכת כפי שנקבע ע"י הצולל. בקרים מתוחכמים יותר כוללים גם מחשבי צלילה המשתמשים בנתון ה- po 2 המתקבל מחיישני החמצן במהלכה של הצלילה בכדי לקבוע את פרופיל הדקומפרסיה המיטבי שכן זה נקבע ע"פ מתח החנקן ברקמות וכאשר ה- pn 2 משתנה כך גם רמת החנקן ברקמות. בקרים אחרים כוללים חיישני טמפ' בעזרתם מתבצעת הערכה של יעילות הסופח. כמו בכל מוצר אלקטרוני, ככל שהטכנולוגיה מתפתחת כך גם מתפתחות מערכות הבקרה והניטור של המערכות הסגורות. חיישן ( סנסור ) חמצן יחידות בקרת החמצן במערכות הסגורות האלקטרוניות תלויות בחיישני החמצן למדידת ה po 2 בגז הנשימה. חיישן החמצן הינו תא גלווני חשמלי המורכב משני משטחי מתכת, )אנודה מעופרת וכתודה מזהב( שבניהם חומר כימי המייצר זרם חשמלי )µa( בחשיפה לחמצן. זרם חשמלי זה יחסי לכמות החמצן כך שככל שאחוז החמצן אליו נחשף החיישן גבוה, כך גדלה עוצמת הזרם החשמלי. מעגל חשמלי המחובר לתא הגלווני מאפשר לנו לקרוא את ערכי ה po 2 ע"י חיבור בין האנודה לקתודה מד מתח אשר מודד את המתח במעגל )בערכים של מאית הוולט- mv ( ומומר לערכים של.pO 2 רוב חיישני החמצן שבשימוש במערכות סגורות כיום ייצרו מתח של 10 mv כאשר יחשפו לאוויר כך שבהמרה ליחידות של po 2 נקבל 9.01% חמצן. בעזרת מעגל אלקטרוני נוכל להציג את קריאות חיישן החמצן ולהשתמש בהן כמו למשל באנלייזר חמצן שבעזרתו נבדוק את תכולת החמצן במיכל שלנו לפני הצלילה. במערכות נשימה סגורות אנו נדרשים לבחון את תחולת החמצן במעגל הנשימה כל זמן פעולת המערכת ולכן לדיוק הנתונים שמפיק החיישן החמצן חשיבות רבה. 5-10
חמצן ומערכות סגורות גרף 5.43 מציג את היחס בין לחץ חלקי חמצן אליו נחשף התא הגלווני לרמת הזרם אותו הוא מיצר ביחידות של מילי אמפר. גרף.415 היחס בין לחץ חלקי חמצן לייצור זרם בתא גלווני משתנה נוסף המשפיע על ייצור הזרם בתא הגלווני הוא טמפ' הסביבה. בדיקות העלו כי תא גלווני החשוף ללחץ חלקי חמצן קבוע ישנה את רמת הזרם שהוא מייצר כפונקציה של הטמפ' הסביבתית. גרף 0.00 ממחיש את העובדה שככל שנחשוף את התא לטמפ' גבוהה יותר כך הזרם שהוא ייצר יגדל. גרף 4155 השפעת הטמפ' על ייצור הזרם בחיישן חמצן משתנה זה הינו בעייתי בעת שימוש בחיישני חמצן במערכות נשימה סגורות שכן הן פועלות בסביבה ימית ונתונות לשינויי טמפ'. הפתרון לסוגיה זו הינו הוספת מעגל חשמלי המפצה על שינויי הטמפ'. בבחירת מעגל חשמלי כזה נדרש להשתמש ברכיב חשמלי שלא ישפיע על רמת הזרם שמייצר התא הגלווני, נגד חשמלי. 5-11
בגרף 5.45 ניתן לראות כי כאשר נוסף עומס נגד חשמלי אל הדקי התא הגלווני, שינוי ערכי הנגד כמעט ולא ישפיעו על רמת הזרם שהתא הגלווני מייצר. איור 4154 השפעת עומס ( התנגדות ) על ייצור הזרם בחיישן חמצן עפ"י חוק האום, V=R I המתח שווה למכפלת הזרם בהתנגדות כך שבמידה וההתנגדות תרד בצורה פרופורציונאלית לעליית הזרם המתח יישאר קבוע. המעגל החשמלי המפצה על שינוי הטמפ' הינו מעגל של נגדים שאחד מהם טרמיסטור - נגד שהתנגדותו פוחתת ככל שהטמפ' עולה וכך כאשר רמת הזרם שמייצר התא הגלווני תעלה ביחס לטמפ' ובמקביל רמת ההתנגדות של המעגל החשמלי ביחס לטמפ' תרד. כאשר נמדוד את המתח )ולא את הזרם( בין הדקי המעגל, המתח יישאר קבוע ולכן בעת שימוש בחיישני חמצן, נמדוד את המתח החשמלי ולא את הזרם שמייצר החיישן. שרטוט 0.01 מראה את המעגל החשמלי בצורה סכמטית, משמאל התא הגלווני שמייצר זרם חשמלי, מחובר אליו במקביל מעגל חשמלי שכולל 0 נגדים, אחד מהם שמסומן NTC הינו נגד משתנה בחום Coefficient( )Negative Temperature אל החיישן מחובר עומס חיצוני, נגד חשמלי שנדרש להוסיף בכדי למדוד את המתח שרטוט 4155 שרטוט סכמטי של מהעגל החשמלי בחיישן חמצן בד"כ תהיה התנגדות של המעגל החשמלי הפנימי בחיישן כ - 199-099Ω בעוד ההתנגדות של נגד העומס החיצוני תהיה כ - 19,999Ω ומכיוון שמבחינה פיזיקאלית הזרם " עי דיף" לעבור דרך העומס הנמוך יותר ו 00%-09% מהזרם 5-10
חמצן ומערכות סגורות יעבור דרך המעגל החשמלי הפנימי של החיישן. נתון זה חשוב לנו בכדי להפריח את המיתוס כי נוכל להאריך את חיי החיישן ע"י ניתוקו מהמערכת )מהעומס החיצוני(. גם לאחר שננתק את הסנסור הוא ימשיך לעבוד שכן הוא מספק זרם כל הזמן דרך המעגל החשמלי הפנימי. בחלק הקודם שעסק ביחידת בקרת החמצן עלתה הבעייתיות של אמינות חיישני החמצן כסיבה לצורך במספר חיישנים לבקרה יעילה ומדויקת על רמת החמצן במערכת הסגורה. גם אם נניח לצורך הדיון כי נצליח לייצר חיישן חמצן מושלם )כזה אשר ייתן לנו קריאות נכונות ומדויקות בכל טמפרטורה, בכל רמת לחות או הרעה אחרת, יהיה בעל אורך חיים אינסופי ולאחר שנכייל אותו פעם אחת בעת חיבורו הראשוני ליחידת הבקרה יעבוד לעולם במדויק( הרי שבהתחשב בכך שחיווט החשמלי המעביר את הנתון מהחיישן לבקר עלול להתקלקל במוקדם או במאוחר כמו גם המעגל החשמלי הממיר את נתון מתח המוצא של החיישן לנתון של,pO 2 נזדקק לחיישן נוסף ביחידת בקרת החמצן שלנו בכדי לבדוק ולפצות על שאר התקלות העלולות להתרחש במערכת. במידה ותמצא תקלה הרי שנזדקק לחיישן שלישי על מנת להחליט אלו משני החיישנים תקול. לצערנו עדיין אין בידינו חיישן מושלם שכזה וכמו כל רכיב חשמלי אחר נוטים חיישני חמצן להתקלקל. בין התקלות הנפוצות ניתן למצוא חיישנים המעבירים אות חשמלי לא ליניארי, אות גבוה מידי, נמוך מידי או אפסי. תקלות בחיישני חמצן תקלת הגבלת זרם בגרף 0.00 הראינו את ההשפעה של לחץ חלקי חמצן על ייצור הזרם בחיישן, טווח ערכי ה po 2 היה בין 9.01 )אוויר( ל ( 1 199% חמצן (. אלו טווחי הערכים הנורמאלים בשימוש בחישן חמצן מעל פני המים שכן הערך המרבי של po 2 בגובה פני הים )1ata( לא יהיה גדול מ 1. ככל שנעמיק בצלילה עם מערכת סגורה והלחץ הסביבתי יעלה, כך יעלה גם ה po 2 ובמערכת המופעלת על 199% חמצן, בעומק של 1 מ' נקבל 1.6= 2.pO בבדיקת חישני חמצן תחת לחץ סביבתי גדול מ 1ata נגלה כי ככל שה po 2 עולה ההסתברות שמוצא הזרם לא יהיה לינארי. גרף 4155 הגבלת ייצור זרם בחיישני חמצן בדוגמה שבגרף 0.00 נוכל לראות כי סנסור מס' 1 מגיב בצורה ליניארית עד ל po 2 =2ata ואז הגרף "משתטח". התא הגלווני מצליח לייצר זרם יחסי לעליית הלחץ חלקי חמצן עד לנקודה מסוימת ואז "נעצר" שכן לחיישן יש מגבלה בכמות הזרם אותו הוא מסוגל לייצר. מסתבר כי לכל חיישן )גם חיישן חדש מהאריזה( יש מגבלת זרם אולם מכיוון שאנו בודקים את החיישן בתחום ערכי po 2 מוגדר )בדר"כ נמוך מ )1.6ata נכייל את סנסור מס' 1 בגובה פני הים לפי אוויר =0.21ata( )po 2 וחמצן =1ata( )po 2 ונשער שהסנסור עובד במדויק ובצורה ליניארית בעוד בפועל זה לא 5-19
המצב. בכדי להקל על הבהרת הדוגמאות הבאות נשתמש באותו גרף אולם את נתון הזרם נחליף ביחידות של נתון po 2 שמחווה הסנסור. גרף - 4155 הגבלת ייצור זרם בחיישני חמצן, חיווי ביחידות לחץ חלקי חמצן אם נבחן את סנסור 0 בגרף 0.09 נשים לב שחיווי הסנסור ליניארי עד ל, 1ata כאשר נשתמש בסנסור כזה במערכת סגורה ונכייל אותו לפני השימוש בעזרת מיכל של 199% חמצן, הוא יחווה לנו על 1ata כלומר הסנסור ידייק, אולם אם בהמשך בצלילה כאשר ה po 2 בגז הנשימה במערכת יעלה ל 1.6ata החיישן יחווה על po 2!, 1.35ata נמוך מזה הקיים בפועל. בסנסור מס' 0 הבעיה גדולה אף יותר שכן כאשר נכייל אותו לפני השימוש בעזרת מיכל של 199% חמצן, הוא יחווה לנו על 1ata כלומר הסנסור ידייק, אולם אם בהמשך בצלילה כאשר ה po 2 בגז הנשימה במערכת יעלה ל 2ata החיישן יחווה על! 1.28ata כאשר נשתמש בסנסור כזה במערכת סגורה ונבחר SET POINT של 1.3= 2 po עפ"י החיישן לעולם לא יצליח להגיע לערך הזה ויחידת הבקרה תנחה להוסיף חמצן למערכת כל הזמן. בפועל יעלה לחצו החלקי של החמצן במערכת לרמות שיובילו להרעלת חמצן בעוד החיווי יהיה של לחץ חלקי חמצן תקין! שימוש בחיישני חמצן עם הגבלת זרם מסוכן מאוד בעיקר מכיוון שלא ניתן לאתר תקלה כזאת בבדיקות קדם צלילה וזאת סיבה נוספת לחשיבות של יתירות בחיישני חמצן לביצוע השוואה בין קריאות החיישנים לאיתור תקלות, וכן לקיום נהלי בדיקה בהעמקה כגון בדיקת החיישנים ב 1-0 מטר ע"י שטיפת המערכת בחמצן נקי ובדיקת החיווי ללחץ חלקי חמצן של 1.6ata לפני שמשיכים בהעמקה. חיישני חמצן מגיעים למצב של תקלת הגבלת זרם בעיקר בגלל מה שקרוי בעגה מקצועית "הזדקנות סנסור" מצב שבו האפקט הכימי של החומר הגלווני נחלש והסיכוי לתקלה כזאת עולה ככל שהחיישנים מזדקנים. הפתרון הברור למניעת בעיה זאת הינו להחליף את החיישנים לפני שהם מזדקנים. אולם כאן עולה בעיה נוספת, מתי החיישנים מזדקנים?, היצרן קובע אורך חיים ממוצע לחיישן אולם קיימות סדרות ייצור של חיישנים שיחזיקו מעמד יותר זמן בעוד אחרים יחזיקו מעמד פחות זמן. ככל שחיישן החמצן ייצר זרם גבוה יותר כך החומר הכימי "יחלש", החיישן יזדקן ויכולת ייצור הזרם שלו תוגבל עד אשר הוא יפסיק לייצר זרם ימות. מכיוון שתופעת הגבלת הזרם מקורה בעוצמת הזרם אותו מיצר החיישן ומכיוון שכפי שהוזכר קודם רמת הזרם מושפעת מהטמפרטורה, ככל שהטמפ' תעלה ייצר החיישן יותר זרם ( ניתן לראות בגרף 0.00 כי בחשיפה ל 40 C החיישן מייצר פי 0 יותר זרם מאשר בחשיפה ל 10 C( ולכן לא אחת נטען כי במדינות קרות אורך החים של חיישני החמצן גבוהים יותר מאשר במדינות חמות. 5-10
חמצן ומערכות סגורות מוות פתאומי לא אחת קורה שחיישן חמצן פשוט מפסיק לעבוד לא מייצר זרם או מייצר זרם נמוך מאוד ולא בגלל שהתא הגלווני מזדקן אלה מתקלות אחרות בלתי צפויות כגון נתק חשמלי, תקלה במעגל החשמלי, קורוזיה או תקלה מכנית. חיווי גבוה מידי לעיתים קורה שחיישנים מחווים חיווי גבוהה מידי בצורה פתאומית, לעיתים אף גבוה פי 0 עד 19 מהנתון האמיתי. יצרני החיישנים משייכים תקלה כזו לחריר בממברנת החישה של החיישן כך שיותר חמצן בא במגע עם הומר הכימי. חיווי משתנה תקלה בה הנתון שמחווה החיישן אינו יציב, ואינו מאפשר לקרוא ו/או להשתמש בו. אורך חיים לאור כל התקלות האפשריות בחיישני החמצן נראה כי לא ניתן באמת לצפות את התנהגותם ואורך חייהם וגרף 0.00 מציג נתוני בדיקה שנערכה ע"י אחד מיצרני המערכות סגורות ל 1999 חיישני חמצן מסדרות שונות לשם המחשת הבעיה : גרף 4155 אורך חיים של 555. חיישני חמצן מסדרות שונות מכיוון שקשה לצפות את נקודת הזמן בה יפסיק חיישן החמצן לעבוד כנדרש קיים צורך ביתירות. בנוסף ליתירות חשוב לייצר נוהל מתאים לעיתוי החלפת החיישנים. לדוגמה, כשל של 0 מתוך 0 חיישנים )במערכות בקרה בעובדות בשיטת ההצבעה( בעייתי מאוד שכן אם שני החיישנים התקולים יחוו נתון דומה ושונה מהחיישן התקין הם יגרמו למערכת להזרים למעגל הנשימה חמצן ע"פ הנתון השגוי. ברור שכשל כזה בעיתי יותר מכשל של 0 מתוך 0 חיישנים ובוודאי מכשל של 0 מתוך 0 חיישנים, ועל כן במערכות בקרה שעובדות בשיטת ההצבעה מומלץ להשתמש ביותר מ 0 חיישני חמצן. בכדי לייצר יתירות לכל יחידת הבקרה ולא רק לחיישנים.גם במקרה הזה כדאי מאוד להשתמש במערכות לנוהל החלפת החיישנים יש חשיבות בגלל הסיכוי לכשל מקביל של בקרה נפרדות אליהן יחוברו החיישנים בנפרד. 0 חיישנים במועד סמוך ו/או בחיישנים מאותה חשוב על כן להקפיד שלא להחליף 0 או מס' חיישנים מאותה הסדרה, סדרת ייצור. 5-09
התעבות לחות תקלה נפוצה נוספת בחיישן החמצן קשורה להתעבות של לחות. כאשר האוויר הלח והחם הנפלט מריאות הצולל בא במגע עם דפנות גוף המערכת הסגורה המקוררות ע"י טמפ' המים החיצונית, הלחות מתעבה והופכת לטיפות מים. התעבות דומה על משטחי החישה של חיישן החמצן תיצור שכבת לחות אשר תמנע מעבר של גז נשימה אליהם ושידור נתון שגוי לבקר האלקטרוני. באופן דומה עלולה להיווצר התעבות בין משטחי החישה לממבראנה )משטח סינון המאפשר מעבר גז למשטחי החישה אך מונע מעבר נוזלים בכדי להגן על חיישן החמצן ולהאריך את חייו( התעבות כזאת תייצר כיס אוויר שימנע מעבר גז נשימה מהמערכת לחיישן ויגרום לקריאות שגויות. איור - 4145 כיסוי מלא של החיישן יגרום לנפילת האות החשמלי בכ 5%. תוך 25 דקות איור.414 - כאשר קיימת התעבות חלקית מתאפשר המשך ש תקלות אלו הינן מהמסוכנות היכולות להתרחש בחיישני החמצן כיוון שהן גורמות להעברת נתון שגוי מבלי שהמערכת האלקטרונית תוכל לזהות שהחיישן תקול ותמשיך לעבוד עם הנתון השגוי. כך למשל כאשר הגז הלכוד ב"כיס האוויר" מכיל חמצן בכמות נמוכה מכמות החמצן המתוכנן POINT( )SET תמשיך מערכת הבקרה להוסיף חמצן למעגל הנשימה עד לרמה מסוכנת. במצב הפוך כאשר בגז הלכוד ב"כיס האוויר" יש כמות חמצן גבוהה מה, SET POINT לא תוסיף מערכת הבקרה חמצן למעגל הנשימה וזו תרד לערכים היפוקסיים עקב צריכת החמצן המטבולית של הצולל. בשל הסבירות לתקלה בחיישני החמצן וחומרתה של תקלה כזאת נדרשת יחידת בקרה אשר תדע לזהות תקלות בחיישן, להתגבר עליהן ולהמשיך לעבוד. קיימות שתי שיטות עיקריות לבקרת חמצן המשמשות במערכות הסגורות נכון ליום כתיבת שורות אלו מערכת בקרה בלוגיקת הצבעה ומערכת בקרה אקטיבית. 5-01
חמצן ומערכות סגורות.41.151 האלגוריתם של יחידות בקרת החמצן לוגיקת הצבעה שיטת ההצבעה פותחה עבור הריברידר האלקטרוני הראשון, ה Electrolung ומאז כמעט כל ריברידרים האלקטרונים משתמשים ביחידת בקרה הכוללת לפחות 0 חיישני חמצן. השימוש ב 0 חיישנים הגיוני ביותר שכן אם משתמשים בחיישן חמצן בודד והוא מתקלקל ומשדר נתונים שגויים, לא ניתן לזהות זאת. כאשר משתמשים ב 0 חיישני חמצן ואחד מהם משדר נתונים שגויים ניתן לזהות את השגיאה על ידי השוואה בין האותות של 0 החיישנים אולם אין דרך להחליט איזה מהם משדר את הנתון השגוי. שימוש ב 0 חיישני חמצן מאפשר שימוש בלוגיקת "הצבעה", במידה ורק חיישן אחד לקוי, מערכת הבקרה המשווה בין שלושת החיישנים תזהה אותו ותבחר להשתמש רק ב 0 החיישנים התקינים. למרות שמערכות בקרה בלוגיקת הצבעה נפוצות ברוב המערכות הסגורות האלקטרוניות, שיטת השימוש ב 0 חיישנים לניטור רמת החמצן במערכת הנשימה רחוקה מלהיות מושלמת. ראשית עליה להחליט מה יהיה הפרש הקריאות המותר תמונה - 5.52 מארז אטום של מערכת בקרה בין החיישנים, שכן כל חיישן נמצא במיקום שונה במקצת מהשאר ותערובת הכוללת חיישני חמצן ו. מקורות מתח נפרדים הנשימה אשר יכולה להיות מעט לא יציבה תייצר קריאות שונות. בריברידרים שונים נבחרו שיטות השוואה שונות, בחלקן ההפרש המותר הוא ממוצע הקריאות של 0 החיישנים התקינים, באחרים משווים לערכים של החיישן בעל הקריאות הקרובות. בעיה נוספת בשימוש בשלושה חיישני חמצן נובעת מהעובדה שלפעמים שניים מהם יכולים להתקתקת באותו אופן, כך למשל כאשר מתעבה לחות ברמה זהה על הממבראנות שלהם או במקרה שהצולל החליף את אחד משלושת החיישנים והשניים הנותרים )ה"ישנים" יותר( משדרים אות שונה, במצב כזה החיישן המזוהה כלקוי בעצם תקין ולמרות שהוא מספק את האות המדויק והנכון, יחידת הבקרה תתעלם ממנו. קיימות עדויות מתועדות לתקלות המתוארות לעיל, תקלות בהן שלושת החיישנים תקולים ושלושתם משדרים את אותו אות שגוי וכן תקלות בהן לא היו שני חיישנים עם קריאה זהה. גם לאחר שנקבעו ערכי הסף ושיטת ההשוואה ( האלגוריתם של לוגיקת ההשוואה ) עדיין נותרת השאלה מהי הדרך הטובה ביותר להפעיל את מערכת בקרת החמצן כשנמצא חיישן החשוד כתקול. האם על מערכת הבקרה להתעלם מהנתון השגוי ולפעול על פי ממוצע הנתונים משני החיישנים הנותרים או למקרה שדווקא החיישן החשוד כתקול הוא החיישן השמיש )"חי"( ומתוך הסתמכות על כך שהנתונים הדינמיים משויכים בד"כ לחיישנים "חיים" יש להסתמך דווקא עליו ולהתעלם מקריאות חיישנים המשדרים נתונים סטטיים? וכיצד תפעל מערכת הבקרה במקרה שלא תמצא "הסכמה" בין שני חיישנים מתוך השלושה? האם עליה לבחור בנתון שרירותי שימנע היפוקסייה או כזה שימנע היפראוקסיה?. מערכות בקרה שונות עובדות עם לוגיקת הפעלה שונה. דוגמה ללוגיקת הפעלה מתקדמת שתוכננה לתת מענה לחלק גדול מהבעיות לעיל מתוארת להלן. ולידצית סנסור אקטיבית ) ASV ( Active Sensor Validation גישה אחרת לבקרת חמצן במערכות נשימה סגורות הנחשבת לאמינה יותר משיטת ההצבעה ושימוש בשלושה חיישנים, מתבססת על בדיקה וניטור אקטיביים של חיישני החמצן בצורה אוטומטית. בדיקה זו נתמכת ע"י ברזים חשמליים זעירים ואמינים מאוד, שימוש במיקרו מעבדים חדישים ושימוש בשני גזים, האחד חמצן והשני גז מדלל )למשל אוויר( ונוסתה לראשונה בסדרת המערכות הסגורות של חברת.Cis-Lunar ב Cis-Lunar Mk-III )דור שלישי( יושמו שני רעיונות חדשים שמטרתם הייתה להתגבר על בעיית האמינות של חיישני החמצן. הראשון היה לאפשר הזרקה ידנית של גז המדלל על חיישני החמצן בכל נקודה במהלך הצלילה וגלומים בו שני יתרונות, האחד בעובדה שהזרקה ישירה גז יבש על חיישני החמצן מיבשת אותם מלחות, השני בכך שכאשר הזריקו גז בעל תכולת חמצן ידועה מראש ישירות על החיישנים ניתן לדעת )בהתייחס לעומק הסביבתי( מהו הלחץ החלקי של החמצן שהחיישנים אמורים לשדר. 5-00
הרעיון השני שיושם ב Cis-Lunar Mk-III היה שימוש בתצוגת לחץ חלקי חמצן בדיוק של 9.91 אטמ'. למרות שהחיישנים עצמם לא שידרו נתון מדויק ברמה של מאיות, שינויים קלים בתערובת הנשימה העוברת דרך החיישן גרמו לריטוטים בקריאות התצוגה ואלו אפשרו לצולל להבחין אם האות שמשדר החיישן סטטי או דינמי. רעיונות אלו שוכללו במערכות בקרת החמצן של ה Cis-Lunar Mk-V וה Mk-IV ואפשרו לצולל להעריך עד כמה אמינים הנתונים המשודרים ע"י חיישני החמצן. שיתוף הפעולה בין צוות התכנון של ה Cis-Lunar לצוותים של חברת פוסיידון הוביל לפיתוח גישה חדשה של מערכת בקרת חמצן למערכות סגורות עם לוגיקה של ולידצית סנסור אקטיבית, )ASV( זו יושמה ב.Discovery Cis-Lunar Mk-VI ASV כוללת שני חיישני חמצן, ראשי ומשני ולפחות שלושה ברזים חשמליים, אחד הברזים משמש מערכת ה להשלמת חמצן למעגל הנשימה, כאשר מזוהה ירידה ברמת החמצן כתוצאה מצריכתו ע"י הצולל, יחידת הבקרה תפעיל אות חשמלי שיפתח ברז זה ותאפשר מעבר של חמצן אל מעגל הנשימה בדיוק כמו בכל מערכת סגורה כשב Discovery הותקנו שני ברזים כאלה ליצירת יתירות. ברזים חשמליים כוללת שני ASV מערכת ה האחד משמש להזרקת חמצן ישירות על נוספים, משמש להזרקת גז השני חיישן החמצן הראשי, )לצורך הסבר אופן הפעולה העקרוני של מדלל ASV נגדיר את גז המדלל כאוויר גז מערכת ה שמכיל 01% חמצן(. הרעיון הבסיסי של מערכת זאת הינו לבחון את חיישן החמצן בצורה מחזורית על ידי הזרקה של חמצן או אוויר ווידוא שהקריאות שלו יראו את אחוז החמצן המצופה בהתאמה. הזרקת גז ישירות על פני החיישן תשמש גם ככלי לייבוש והסרת לחות שעלולה להיווצר על פני חיישן החמצן ובכך למנוע את אחת התקלות הפוצות שתוארו לעיל. תכליתו של חיישן החמצן המשני הינה לנטר את כמות החמצן בתערובת הנשימה בשעה שהחיישן הראשי עובר בדיקת אמינות )ולידציה(. אופן פעולה עקרוני של לוגיקת ASV לאחר סיום ביצוע בדיקות קדם צלילה בהצלחה על פני המים, מנטר הבקר האלקטרוני את הלחץ חלקי חמצן בעזרת אחד מחיישני החמצן, בעודו בודק את החיישן השני ע"י הזרמת חמצן ישירות אל החיישן - והשוואת הנתון שמספק החיישן לנתון המצופה במידה והחיישן עבר את הבדיקה חמצן. 199% איור 5.53 איור סכמטי של אופן פעולה עקרוני של מערכת ASV מפעיל הבקר את סולונואיד המדלל ומזרים אוויר - ישירות אל החיישן ומשווה את הנתון המצופה 01% חמצן )אחוז החמצן במדלל/אוויר(. במידה וגם בדיקה זו עברה בהצלחה, עובר הבקר להשתמש בחיישן שנבדק והוגדר כאמין ומתחיל לבצע בדיקה לחיישן השני. בהעמקה מבצעת המערכת בדיקה זהה, אלא שכעת הלחץ החלקי שיחוו החיישנים ישתנה ביחס לעומק. לכן, יש למערכת חיישן לחץ סביבתי, המותקן בסמוך לחיישני החמצן, בעזרתו מחשב הבקר את הלחץ החלקי הצפוי של החמצן לאותו עומק ביחס לגזים. למשל, בעומק של 1 מטרים הלחץ החלקי בהיבט הגבלת בשיטה זו נבדקת אמינות חיישני החמצן שיחווה החיישן כשיוזרם עליו חמצן אמור להיות.1.6ata הזרם בצורה אוטומטית. 5-00